…ועת לומר תודה
כשאני מסתכלת על חיי במבט לאחור, אני לא מבינה איך יכולתי להעביר את שלושים השנים הראשונות של חיי בלי לומר תודה...
כשאני מסתכלת על חיי במבט לאחור, אני לא מבינה איך יכולתי להעביר את שלושים השנים הראשונות של חיי בלי לומר תודה...
כשיתחלף הרמזור לירוק יגיע אמנם באיחור מה, אבל מה שנקרא ''איחור סביר''. אילו היה יודע כי איחור זה יציל אותו ממוות, בודאי היה חושב אחרת...
גם אחרי אלפיים שנות גלות, אחרי שכל העמים וכל הכוחות שבעולם ניסו למחוק את השם "יהדות" מעל פני תבל, אנחנו ממשיכים להתייצב, להגיע. למה?
האם יעיז ה"נאשם המסוכן" לנסוע , למרות סכנת המוות הגדולה המרחפת על ראשו, אם ייתפס חלילה ב'קלקלתו'?